פסק-דין בתיק ת"א 17976-08
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
17976-08
1.8.2012 |
|
בפני : עינת אבמן-מולר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שמעון בן שיטרית |
: 1. א. כפיר אחזקות בע"מ 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ 3. עיריית ירושלים 4. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 5. מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ 6. מגדל חברה לביטוח בע"מ |
| פסק-דין | |
- התובע, יליד 1972, הגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת עבודה שארעה ביום 9.2.06 בבית מלאכה בכיכר ספרא בירושלים, עת נפל מכיסא עליו עלה על מנת לתלות מפתחות על לוח קיר.
- התביעה הוגשה בתחילה כנגד א. כפיר אחזקות בע"מ (להלן: " כפיר"), מעסיקתו של התובע, וכנגד מבטחת כפיר, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " מגדל"). הנתבעות הגישו הודעה לצדדים שלישיים כנגד עירית ירושלים (להלן גם " העיריה") ומוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ (להלן: " מוריה"), שעל פי הנטען היו מעסיקיו של התובע בפועל, או מנהלי העבודה, או מזמיני העבודה ו/או בעלי המקרקעין בהם בוצעו העבודות. כן הוגשה הודעה לצדדים שלישיים כנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הפניקס") והראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הראל"). ביום 3.9.09 הותר לתובע לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף את צדדי ג' הנ"ל כנתבעות. לאחר תיקון כתב התביעה, הגישו נתבעות 3-4 כתב הגנה מתוקן וכן הודעת צד ג' כנגד כפיר, מגדל, מוריה והראל. בהסכמת הצדדים מיום 19.1.12 נמחקה הראל כנתבעת וכצד ג'.
- שיעור נכותו של התובע נקבע, בהסכמת הצדדים, על 5% ובדיון שנערך ביום 19.1.12 הגיעו הצדדים להסכמה לעניין גובה הנזק. בהתאם למוסכם, שולם לתובע סכום כולל של 75,000 ש"ח מעבר לתשלומי המל"ל ונקבע כי הדיון יימשך בשאלת החלוקה בין הגופים השונים. הצדדים נחלקו באשר לחלוקת האחריות הנזיקית בינם לבין עצמם, כמו גם בנוגע לאופן חלוקת החבות בפיצוי בהתייחס ליחסים החוזיים ביניהם ולכיסוי הביטוחי שמוענק למבוטחות מכוח פוליסות שונות, ובשאלות אלה נדרשת הכרעה.
- בבית המשפט העידו התובע, מר שמעון בן שטרית; מר עדי אדלר, ששימש בעת הרלוונטית כמשנה למנכ"ל קבוצת כפיר ונטל חלק בהתקשרות החוזית מול עירית ירושלים; מר אילן כהן, מנהל מינהלת ככר ספרא בעירית ירושלים, שתחת אחריותו מצוי בית המלאכה בו ארעה התאונה; מר אסף רגב, סמנכ"ל כספים במוריה וגב' אורלי חורי, חשבת במוריה.
האחריות לתאונה
- התובע, על פי עדותו, החל את עבודתו בנובמבר 2004 בשירות כפיר ובהתאם להחלטתה החל לעבוד כאיש תחזוקה ועבודות נגרות באגף תחזוקה בעירית ירושלים. התובע עבד בבית מלאכה (נגריה) הממוקם בבנין 3 בעירית ירושלים בכיכר ספרא. עבודתו נעשתה על פי קריאות מהמוקד העירוני, אשר היה מפנה אליו פניות לביצוע תיקונים בבנייני העיריה, או על פי הוראות מהממונה הישיר עליו, מר פנחס דניאלי, שעל פי דבריו הועסק על ידי מוריה.
- בבית המלאכה הוצב לוח קיר גדול מעל גובה משקוף הדלת, עליו נתלו מפתחות רבים. מתמונות שהוצגו ניתן להיווכח כי לוח הקיר הוצב במקום גבוה, שאינו מאפשר גישה נוחה ומצריך טיפוס על סולם או אמצעי עזר אחר על מנת לתלות את המפתחות. במסגרת תפקידו נדרש התובע, בין היתר, להשתמש במפתחות שהיו תלויים על לוח הקיר האמור.
- ביום 9.2.06 בשעה 18:00 לערך, במהלך ביצוע עבודות תחזוקה כלליות, עלה התובע על כסא בבית המלאכה, על מנת לתלות מפתחות על גבי הלוח. על פי עדותו, בעת שעשה כן התנדנד הכסא וכתוצאה מכך איבד התובע שיווי משקל, נפל ונפגע בכתפו השמאלית.
- לטענת התובע, שיטת העבודה שהונהגה היתה לקויה ואילצה את עובדי בית המלאכה להשתמש באמצעי עזר מאולתרים על מנת לתלות או להוריד מפתחות מלוח הקיר. התובע טען, כי לא סופק לו ציוד טיפוס מתאים וכי זמן קצר לפני האירוע הובאו למקום סולמות, אולם אלה היו כבולים בשלשלאות והיה צורך בהגעה של אי תחזוקה כל אימת שהיה דרוש להתיר את מנעול השלשלאות. בשעת הערב בה ארעה התאונה לא היה בנמצא, לדבריו, איש תחזוקה אליו יכול היה לפנות.
- אף אחת מן הנתבעות לא הכירה באחריותה לנזקי התובע וכל אחת גלגלה את האחריות לפתחה של האחרת. העיריה לאורך כל ההליך וגם בסיכומיה התנערה מאחריותה לנזקי התובע וטענה כי התובע הועסק על ידי כפיר, ומוריה היא שהקימה את בית המלאכה, ניהלה אותו והעסיקה את הממונים שם ולפיכך הן אלה הנושאות באחריות לנזקיו. כפיר טענה, כי העיריה היתה מעבידתו בפועל של התובע וכי היא עצמה אינה אלא חברת כח-אדם, שתפקידה הצטמצם לכדי סינון ראשוני של העובדים, בדיקה של מקום העבודה, קיום הדרכת בטיחות והוצאת תלוש משכורת לתובע בהתאם לדיווח שניתן לה על ידי העיריה. מוריה טענה, כי מסיבות בירוקרטיות כאלה ואחרות שימשה היא אך ורק כ"צינור" להעברת כספים למספר מצומצם של עובדים, שהיו למעשה עובדי עיריה.
אחריות העיריה
- אין חולק כי בית המלאכה בו הועסק התובע ממוקם בבנין העיריה וכי עבודתו של התובע בוצעה עבור העיריה. מטעם העיריה הובא לעדות מר אילן כהן, מנהל מינהלת ככר ספרא. עד זה העיד כי בית המלאכה המצוי בכיכר ספרא הינו תחת אחריותו וכי מבנה בית המלאכה והציוד בו שייכים לעיריה. בתצהירו גרס העד, כי "מי שהיו ממונים על התובע באופן כללי הם יצחק רבי ופנחס דניאלי, שניהם עובדים או היו עובדים של מוריה", ואולם בחקירתו אישר העד, כי רבי ודניאלי כפופים לו וכי מוריה נטולת סמכויות ביחס לעובדים ומשמשת אך ורק כ"צינור להעסקת העובדים":
"ש. מוריה מקבלת ממך או ממישהי שכפופה אליך את המידע לגבי השכר?
ת. נכון.
ש. אין למוריה סמכות לאשר חופשות?
ת. לא.
...
ש. אם אני מבינה נכון למוריה אין סמכות לדחות מועד תשלום, להעלות שכר או לדחות מועד תשלום.
ת. לא. מוריה היא צינור להעסקת העובדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|